סיפור גבורתו
"לא חוזרים עד שלא מבצעים״
עינבר נפל בו' בתשרי, ערב חתימת הסכם השבת החטופים וסיום המלחמה.
באותם ימים התחממה הגזרה וכל יום התרחשו פיגועים שגבו קורבנות.
באותו יום יצא מחבל מביתו במטרה לפגוע באזרחים.
עינברי זיהה אותו, ירד מהג'יפ שבו נהג, ופנה לעבר המחבל כדי לעוצרו.
המחבל שעט לעברו ברכבו ודרס אותו. כשהבחין בעינברי פצוע, יצא מהרכב עם סכין וניסה לחטוף את נשקו. עינברי, באומץ ובנחישות, למרות פציעתו, נאבק בו בניסיון להגן על חייו ולמנוע ממנו לפגוע בו.
לצערנו, חברו הטוב של עינבר ירה לעבר המחבל בניסיון לנטרלו – שתי היריות פגעו והרגו את המחבל, אך באותה עת גבו גם את חייו של עינבר שלנו.
עינברי היה גאה בחברו שפעל באומץ, בנאמנות ובמהירות כדי להגן עליו ולהציל חיים.
ביום שבו נפל עינברי, הוא שוב עשה את מה שתמיד עשה – פעל באומץ, בלי לחשוב על עצמו.
כשראה את הסכנה, יצא ראשון, רץ, הגן על אחרים וניסה לעצור את האיום.
בכך הציל חיים רבים.
עינבר שילם על כך בחייו, אך גם ברגעיו האחרונים נשאר נאמן למי שהיה – אמיץ, אוהב אדם ואוהב חיים.
למחרת נפילתו הסתיימה המלחמה והחטופים החיים שבו לאדמת הארץ.
שבוע לאחר מכן נמצאה גופתו של תמיר נמרודי, והוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בכפר סבא.
שני חברים – מאותו הכפר.