דודה שרוני

ענברי מתוק שלי, של כולנו.
רציתי לספר לך על כמה שאני מוצפת.
מוצפת בזיכרונות, בקולות בחוויות, בתמונות ובסרטונים, בכאב ובהמון אהבה.
בהתחלה כעסתי עליך שלא היית מחושב, שלקחת סיכונים מיותרים, שלא שמרת על עצמך.
אני עדיין קצת כועסת אבל בעיקר מבינה, שזה לא ממש משנה.
הנשמה שלך בחרה להיפרד מהעולם ומאתנו.
וזה מכעיס אותי לכשעצמו, רציתי אותך עוד זמן כאן בעולם הזה.
המחשבה שלא אראה אותך יותר מכאיבה לי יותר מכפי שאוכל לדמיין.
יחד עם זאת, ענבר אברהם קב
אני רוצה לומר לך תודה!
תודה שזכיתי להיות הדודה שלך.
זכיתי גם לגדל אותך, לטייל איתך להכין לך אוכל שאתה אוהב. לצחוק איתך, לדבר איתך.
לנסוע איתך בכבישים של חייך. להיות בשבילך.
זכיתי בחיים משמעותיים איתך.
בימים האחרונים לצד הבשורה הקשה וימי הפרידה ממך, חשתי ביום שישי מוארת בצורה יוצאת דופן. הרגשתי שאתה מאיר וזוהר דרכי.
הרגשתי אהבה לאנשים סביבי כמו שלא הרגשתי מעולם.
חוויתי חוויה יוצאת דופן ומשמעותית שאחריה החיים שלי כבר לא יהיו אותו הדבר.
זכיתי להפיץ את האור שלך דרכי. וזה מאוד חזק לי.
רציתי לספר לך שמעכשיו לסלט ביצים שלנו קוראים סלט ענבר, שכל דבר שאעשה בחיים אעשה גם בשבילך.
כשאוכל כדור בשר עם אפונה אקח ביס גם בשבילך. גם מהמוקפץ.
כשאטייל בעולם אקח אותך איתי גם להופעות, מקווה שאקלע לטעם המוסיקלי שלך.

ענברלולי אהוב שלנו כל -כך
אני מרגישה שהארכתי בדברים
ועדיין לא הצלחתי לבטא במעט
את הגעגוע אליך ואת החוסר
שמתהווה אצלי בלב.
חיים של דודה, אני כל -כך גאה בך
על הדרך שעשית בעולם
נוח על משכבך בשלום
כמו שהייתי בשבילך בחיים
אהיה בשבילך גם בחיים שאחרי
דודה שרוני.