עפרי

עינברי, בן דוד אהוב שלי, אני חושבת שאף פעם לא אוכל באמת לתאר ולסכם את מי שהיית עבורי. האח הגדול שאף פעם לא היה לי.
אני לא מעכלת שלא אראה אותך יותר, שלא אשמע את הצחוק המיוחד שלך, שלא אראה את החיוך הענק שלך.

תודה על השנים המדהימות שחייתי איתך מגיל 0 ועד עכשיו.
תודה על כל החוויות והרגעים שחווינו ביחד, על הצחוקים, על הנסיעות המשותפות.
תודה שדאגת ושמרת עליי בכל מקום שהיינו בו.
אפילו הוויכוחים והריבים הקטנים איתך וכל הירידות שלך עליי יהיו לי חסרים עכשיו.
אני כל כך גאה בך ובמי שהיית.
אני זוכרת כמה רק רציתי להיות לידך כשהיית נמצא ונשבר לי הלב שלא אוכל להיות לידך יותר.

אני לא אשכח את הפעם ההיא שנפגשנו במקרה ברכבת. מתוך כל הקרונות שיש, עלית במקרה לאיפה שאני ישבתי וכשקלטנו את זה ישר אמרת לי: ידעתי שאני אראה אותך פה, הייתה לי הרגשה שניפגש וחייכת את החיוך הענק שלך.
עכשיו כשאני נוסעת ברכבת אני רק מחפשת אותך ומתפללת שאוכל להיפגש איתך רק עוד פעם אחת.

אני מצטערת כל כך שלא אמרתי לך מספיק כמה שאני אוהבת אותך כשעוד היית כאן.
אני מצטערת כל כך עינברי שלא יצא לי להיות איתך יותר בזמן האחרון.
אני מסתובבת כל יום עם תחושת פספוס שלא הספקתי להיפרד ממך כמו שצריך.
אני אוהבת אותך כל כך עינברי ולעולם לא אשכח אותך ואת הקשר המיוחד שהיה לנו, לעולם לא אשכח את כל מה שעשית בשבילי, את מי שהיית עבורי, לעולם לא אשכח אותך.
לכל מקום שאלך רק אנציח אותך ואספר עליך בגאווה גיבור שלי, מקווה שתמשיך לבוא לי בחלומות ולשלוח לי סימנים כמו שאתה שולח לכולם.
אני אוהבת אותך וחושבת עליך בכל שניה ביום שלי ומתגעגעת ברמה שהלב כבר שורף.